גמרא
פירוש
פְּעָמִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּאָשָׁם, פְּעָמִים שֶׁהַשּׂוֹכֵר בְּחַטָּאת וְהַשּׁוֹאֵל בְּאָשָׁם, פְּעָמִים שֶׁהַשּׂוֹכֵר בְּאָשָׁם וְהַשּׁוֹאֵל בְּחַטָּאת.
הָא כֵּיצַד? אכְּפִירַת מָמוֹן, אָשָׁם; בבִּיטּוּי שְׂפָתַיִם, חַטָּאת.
פְּעָמִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּחַטָּאת, כְּגוֹן שֶׁמֵּתָה כְּדַרְכָּהּ וְאָמְרוּ ״נֶאֶנְסָה״, שׂוֹכֵר, דְּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מִיפְּטַר פָּטוּר, בְּחַטָּאת, שׁוֹאֵל, דְּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַיּוֹבֵי מִיחַיַּיב, בְּחַטָּאת.
פְּעָמִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּאָשָׁם, כְּגוֹן שֶׁנִּגְנְבָה וְאָמְרוּ ״מֵתָה מֵחֲמַת מְלָאכָה״, דְּתַרְוַיְיהוּ קָא כָפְרִי מָמוֹנָא, דְּהָא מִיחַיְּיבִי וְקָא פָּטְרִי נַפְשַׁיְיהוּ.
שׂוֹכֵר בְּחַטָּאת וְשׁוֹאֵל בְּאָשָׁם, כְּגוֹן שֶׁמֵּתָה כְּדַרְכָּהּ וְאָמְרוּ ״מֵתָה מֵחֲמַת מְלָאכָה״, שׂוֹכֵר, דְּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מִיפְּטַר פָּטוּר, חַיָּיב בְּחַטָּאת, שׁוֹאֵל, דְּמִיחַיַּיב בְּמֵתָה כְּדַרְכָּהּ, וְקָא פָטַר נַפְשֵׁיהּ בְּמֵתָה מֵחֲמַת מְלָאכָה, בְּאָשָׁם.
שׂוֹכֵר בְּאָשָׁם וְשׁוֹאֵל בְּחַטָּאת, כְּגוֹן שֶׁנִּגְנְבָה, וְאָמְרוּ ״מֵתָה כְּדַרְכָּהּ״, שׂוֹכֵר הוּא דְּמִיחַיַּיב בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה, וְקָא פָטַר נַפְשֵׁיהּ בְּמֵתָה כְּדַרְכָּהּ, בְּאָשָׁם, שׁוֹאֵל, דְּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַיּוֹבֵי מִיחַיַּיב, בְּחַטָּאת.
מַאי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ד רמב״ם הלכות נזקי ממון ד׳:י״א
רמב״ם הלכות שכירות א׳:ו׳
סמ״ג מצוות עשה ס״ח
סמ״ג מצוות עשה פ״ט
טור חושן משפט רצ״א:כ״ו
טור חושן משפט ש״ה:ה׳
טור חושן משפט שצ״ו:ט׳
שולחן ערוך חושן משפט רצ״א:כ״ו
שולחן ערוך חושן משפט ש״ה:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט שצ״ו:ט׳
רמב״ם הלכות שכירות א׳:ו׳
סמ״ג מצוות עשה ס״ח
סמ״ג מצוות עשה פ״ט
טור חושן משפט רצ״א:כ״ו
טור חושן משפט ש״ה:ה׳
טור חושן משפט שצ״ו:ט׳
שולחן ערוך חושן משפט רצ״א:כ״ו
שולחן ערוך חושן משפט ש״ה:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט שצ״ו:ט׳
אמר ר׳ ירמיה: פעמים שהשוכר והשואל שניהן בחטאת, פעמים ששניהן באשם, פעמים שהשוכר בחטאת והשואל באשם, פעמים שהשואל בחטאת והשוכר באשם.
תפוש האי כללא בידך: כפירת ממון – באשם. אין שם כפירת ממון אלא ביטוי שפתים, כלומר: נשבע בשקר על דבר שאין לו בו הנאת ממון – חייב חטאת.
וקיימא לן: שומר חנם – נשבע על הכל. שואל – משלם את הכל חוץ ממתה מחמת מלאכה. נושא שכר והשוכר – נשבעין על השבורה1 ועל השבויה ועל המתה, ומשלמין הגניבה והאבידה, וכבר פירשנום. שניהן בחטאת: כגון שמתה מחמת מלאכה דתרוייהו פטורין מלשלם, וכחשו ונשבעו שנאנסה – אין אחד מהן נהנה, לפיכך שניהן בחטאת. פעמים ששניהן באשם: כגון שנגנבה ושניהן חייבין לשלם, ונשבעו שמתה מחמת מלאכה – דהיא הנאת ממון, דבשבועתיהו פטרי נפשייהו מממונא – באשם. שוכר בחטאת ושואל באשם: כגון שמתה, וכיחשו וטענו שמתה מחמת מלאכה ונשבעו בשקר. שוכר דינו בשניהן אחד – פטור בשניהן, לא נהנה ממון בשבועתו – בחטאת. שואל שבמתה כדרכה חייב ופטר נפשיה במתה מחמת מלאכה – באשם. שוכר באשם ושואל בחטאת: כגון שנגנבה, וטענו מתה כדרכה ונשבעו בשקר. שוכר שחייב בגניבה ממון, ובשבועתו נפטר – באשם, שהרי בשבועתו על שקר נהנה ממון. אבל השואל, דבין בגניבה ובין במתה כדרכה חייב ולא נהנה ממון – חייב חטאת, שנשבע בשקר. ולאפוקי מדר׳ יוסי2, דאמר: כל שבועה שהדיינין משביעין אותה – אין חייבין עליה משום שבועת ביטוי. איתמר: שומר שמסר לשומר, רב אמר: פטור. ואמר רב חסדא3: מכללא איתמר, דהנהו גינאי דהוו מיפקדי כל יומא4 מרייהו גביה דההיא סבתא, ואיגנבו. ופטריה רב, משום דלא יכלי למיטען: אנת מהימנת לן בשבועה וההיא סבתא לא מהימנא לן בשבועה, דהא אינהו כל יומא גבה דההיא סבתא הוה מפקדי למרייהו. ור׳ יוחנן אמר: שומר שמסר לשומר, חייב. ואמר אביי: משום דיכול למימר: אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר.
ומותבינן עליה: המפקיד מעות אצל חבירו: צררן והפשילן לאחוריו, או שמסרן לבניו הקטנים נעל בפניהן שלא כראוי – חייב, שלא שימר כדרך השומרין. ודייקי׳ מינה: טעמא דקטנים, הא בניו5 גדולים – פטור. ואמאי, נימא אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
וקיימא לן: שומר חנם – נשבע על הכל. שואל – משלם את הכל חוץ ממתה מחמת מלאכה. נושא שכר והשוכר – נשבעין על השבורה1 ועל השבויה ועל המתה, ומשלמין הגניבה והאבידה, וכבר פירשנום. שניהן בחטאת: כגון שמתה מחמת מלאכה דתרוייהו פטורין מלשלם, וכחשו ונשבעו שנאנסה – אין אחד מהן נהנה, לפיכך שניהן בחטאת. פעמים ששניהן באשם: כגון שנגנבה ושניהן חייבין לשלם, ונשבעו שמתה מחמת מלאכה – דהיא הנאת ממון, דבשבועתיהו פטרי נפשייהו מממונא – באשם. שוכר בחטאת ושואל באשם: כגון שמתה, וכיחשו וטענו שמתה מחמת מלאכה ונשבעו בשקר. שוכר דינו בשניהן אחד – פטור בשניהן, לא נהנה ממון בשבועתו – בחטאת. שואל שבמתה כדרכה חייב ופטר נפשיה במתה מחמת מלאכה – באשם. שוכר באשם ושואל בחטאת: כגון שנגנבה, וטענו מתה כדרכה ונשבעו בשקר. שוכר שחייב בגניבה ממון, ובשבועתו נפטר – באשם, שהרי בשבועתו על שקר נהנה ממון. אבל השואל, דבין בגניבה ובין במתה כדרכה חייב ולא נהנה ממון – חייב חטאת, שנשבע בשקר. ולאפוקי מדר׳ יוסי2, דאמר: כל שבועה שהדיינין משביעין אותה – אין חייבין עליה משום שבועת ביטוי. איתמר: שומר שמסר לשומר, רב אמר: פטור. ואמר רב חסדא3: מכללא איתמר, דהנהו גינאי דהוו מיפקדי כל יומא4 מרייהו גביה דההיא סבתא, ואיגנבו. ופטריה רב, משום דלא יכלי למיטען: אנת מהימנת לן בשבועה וההיא סבתא לא מהימנא לן בשבועה, דהא אינהו כל יומא גבה דההיא סבתא הוה מפקדי למרייהו. ור׳ יוחנן אמר: שומר שמסר לשומר, חייב. ואמר אביי: משום דיכול למימר: אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר.
ומותבינן עליה: המפקיד מעות אצל חבירו: צררן והפשילן לאחוריו, או שמסרן לבניו הקטנים נעל בפניהן שלא כראוי – חייב, שלא שימר כדרך השומרין. ודייקי׳ מינה: טעמא דקטנים, הא בניו5 גדולים – פטור. ואמאי, נימא אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 מלת ״השבורה״ הושלמה בדפוס וילנא מן המשנה ב״מ צ״ג. בכ״י לונדון נותר מקום ריק במקום מלה זו.
2 כן בכ״י לונדון 27194, ושם צוין בגיליון שבנוסח אחר כתוב: ״אמי״.
3 כן בכ״י לונדון 27194. בדפוס וילנא הושלם כאן: ״לאו בפירוש אתמר אלא״.
4 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י לונדון 27194 נכפלה כאן מלת: ״מפקדי״.
5 כן תוקן בגיליון בכ״י לונדון 27194. במקור (במקום ״הא בניו״): ״אבל״.
הערות
Gemara
Peirush